עצות שימושיות לחיסכון בעבודה עם מחשבים. 

בשמונה מתוך כל עשרה בתי-אב בישראל מוצב לפחות מחשב ביתי אחד - טוענים יודעי-דבר. לא מעט מהם עדיין זולל אנרגיה ברוחב ליבה שערורייתי. המעבר לצריכת משאבים מודעת הוא איפוא צו השעה.

באמצעות מספר שינויים פשוטים באורחות ההתנהלות והחיים ניתן לצמצם משמעותית את צריכת החשמל של המחשבים, ותאמינו או לא - במקרים מסויימים עד כדי 80%. בכך אנו תורמים לא רק לשיפור במאזן הכלכלי של ההוצאות השוטפות, אלא גם תורמים את חלקנו הצנוע למען עולם טוב ובריא יותר.

עשרת הדיברות הבאות עשויות לסייע הן למי שעומדים בפני רכישת מחשב חדש והן למי שעדיין נאבקים עם מקלדת חורקת, מסך מזמזם או "סוס צולע" מסדרת ייצור מוקדמת יותר.

1. מכיר סוסיתא?

הכלל הראשון נוגע למחשבים שבעליהם מסרבים בתוקף להיפרד מהם למרות גילם המתקדם ומצב בריאותם הרופף. אם גם ברשותכם מחשב מקרטע ובא בימים מעידן החלוצים והפרטיזנים - מהרו להיפטר ממנו לטובת מכשיר חדיש ומהיר יותר, ויפה שנה אחת קודם. נכון, עולה בלא מעט מזומנים, אבל משתלם.

מחשבים אישיים בהם מותקנים מעבדים שגילם המופלג כבר חצה את רף חמש השנים סובלים מרעב כפייתי לאנרגיה. לעומתם מכשירים מהדור החדש מסתפקים בתצרוכת חשמל נמוכה בהרבה - עד כדי 45% בלבד בהשוואה לפי.סי. קשישא. הם גם הרבה יותר מהירים וחזקים, מן הסתם...

בעת רכישת מחשב חדש תנו מבט בוחן וביקורתי בטבלת הנתונים הטכניים שלו. תמצאו אותה בסוף חוברת הוראות ההפעלה של המכשיר, ובגירסה מצומצמת יותר - במדבקה המצויה בגב המארז (או בחלקו התחתון - אם במחשב נישא עסקינן). שם תוכלו לברר כמה תעלה לכם הפעלתו הן במצב עבודה והן במצב כוננות. השוו בין מספר מחשבים שונים והשתדלו לבחור במחשב בעל מקדמי צריכת כוח נמוכים ככל האפשר.

2. לך תתנייד!

הדרך האפקטיבית ביותר לחיסכון בחשמל היא בלהעדיף מחשב נייד על פני מחשב שולחני.

מטבע בריאתם והווייתם ניחנו המחשבים הניידים בחלקים וברכיבים יעודיים המחוייבים לענות בראש ובראשונה על שתי דרישות סף בלתי-מתפשרות: הסתפקות במעט אנרגיה ואספקת שעות עבודה רבות ככל האפשר גם במצב סוללה. משום כך מצויידים מרבית מעבדי המחשבים הניידים בהתקנים מיוחדים לחיסכון בחשמל, כאלו המאפשרים להם לצרוך רק 20% בערך מתצרוכת הכוח של מחשב שולחני ממוצע.

3. לא רק פוזה!

מסכי הגבישים הנוזליים, LCD בעגת המקצוע, תורמים אף הם תרומה נאה ומכובדה לתהליך השידרוג בחשבון החשמל שלנו. הצפייה במסכים הדקים הללו נעימה לעין ורגועה בהרבה בהשוואה לריצודי הפיקסלים המעצבנים המוכרים לנו ממסכי השפופרת, ומה שלא פחות חשוב - הם משחררים ומפנים לנו סוף סוף את שטחי שולחן העבודה שנכבשו בשעתם על ידי צגי התשע-עשרה-אינץ' האימתניים.

גם כאן מדובר בחיסכון משמעותי במיוחד: יתרון של עד 70 אחוזי אנרגיה לטובת הצעיר, הרזה והמחוטב. כמעט כמו בחיים האמיתיים.

4. פרארי לנזיר?

מי שמחזיק מחשב אך ורק לצורך שימושים פשוטים של ניהול משרדי לא ממש צריך בסביבתו תותח-על מתוחכם ומאובזר מהתערוכה האחרונה של הענף. לשם כך ניתן בהחלט להסתפק גם בכלי עבודה רגיל לחלוטין, לא מעוצב ולא ממותג. מחשבים משרדיים לא "איניים", מאלו המוצבים בחדרים אפרוריים ומבצעים פעולות שיגרתיות של תימלול ועריכה בסביבות חבילת ה"אופיס", יבצעו את תפקידם היטב גם ללא רכיבי חומרה עתידניים מעולמות השמע והחזות.

עם כל הכבוד וההערכה להתקני קול מגה-סופר-איכותיים ולכרטיסים גראפיים אקסטרא-טורבו-משוכללים, מקומם הטבעי הוא בעולמם של הגיימרים המורעלים (עיין ערך "שחקני משחקי-מחשב") ושל מעצבי הצורות, הצבעים והצלילים למיניהם. בעולמם של הכתבנים והקלדניות לעומת זאת, מנפחת הימצאותם של רכיבים מעין אלו את חשבונות החשמל שלא לצורך: ככל שיכולות הביצוע של התוספים גבוהות יותר, כך גם עולה בהתאמה צריכת החשמל של המחשב כולו. מדובר בהפרשי צריכה של עד שלושים וחמישה אחוזים טובין ותקילין. לא חבל?

5. ביי ביי לסטנד-ביי!

מחשבים וצגים במצבי כוננות ממשיכים לצרוך חשמל גם בהיותם כבויים ודוממים לכאורה. הדברים אמורים גם לגבי ציוד היקפי אחר המופעל רק באופן מזדמן ובין משימה אחת לשנייה ממתין בהכנעה מופעלת לבעליו, כמו מדפסת משולבת למשל. משום כך חשוב מאד לכבות ולנתק מהחשמל את כל מה שלא נמצא בשימוש פעיל.

הפתרון היעיל ביותר הוא לחבר את התקעים של כל המכשירים למפצל עתיר שקעים המצויד במתג כיבוי גורף (במקום למספר שקעים בודדים) ולנתק את כולם מזרם החשמל בלחיצת כפתור אחת ויחידה.

ומעניין לעניין באותו עניין:
אין שום צורך בפעולת הנתב האלחוטי (WLAN-Router) במשך כל אותן שעות שבהן איש לא גולש ברשת, כמו גם בכל יתר הזמנים שבהם המחשב וכל הציוד ההיקפי כבויים ממילא. נתב לא מכובה ממשיך לתפקד בחריצות ולשלוח אותות שידור וקליטה ללא הרף למרות היותו מושבת למעשה מכל פעילות מבצעית. היות וחבל על כל האנרגיות המבוזבזות שלא לצורך לאחר שכבר עזבתם את סביבת המחשב, מומלץ גם כאן לצרף את תקע הנתב לשורת התקעים המאכלסים את המפצל.

במחשבים המשמשים כשרתי אינטרנט ופועלים ללא הפוגה מסביב לשעון מומלץ ליישם את האפשרות החסכונית יותר: תיפעול שוטף במסגרת של שרת וירטואלי.

6. מה הפרופיל שלך?

אם אתם נוהגים להגיע אל סביבת המחשב שלכם בהפסקות ארוכות טווח בין ביקור אחד למשנהו, טוב תעשו אם תגדירו מחדש את פרופיל השימוש שלכם. לשם כך היכנסו אל הגדרות צריכת החשמל של המחשב ושנו את הנתונים בהתאם, כך שהמחשב יעבור אוטומטית למצב המתנה בכל פעם שלא נעשה בו שימוש רציף במשך זמן מוגדר.

בתיקיית משאבי המערכת (התחל / הגדרות / משאבי-מערכת / אפשרויות צריכת החשמל) קיימות אפשרויות רבות להגדרת פרופיל השימוש הייחודי שלכם, וזאת בהתאם לסוג המחשב, לסביבת העבודה, לאופי הפעילות, להעדפות החיסכון, וכן הלאה. באותו מקום ניתן גם לקבוע את מרווחי הזמן הרצויים עד לרגע ההעברה האוטומטית של הצג או הדיסק הקשיח ממצב של פעילות מבצעית למצב כוננות.

מעבר לכך בכל פעם שאתם עוזבים לפסק זמן ארוך השתדלו להעביר את המחשב ידנית למצב המתנה. עם סיום יום העבודה כבו אותו לחלוטין והפעילו אותו שוב רק בתחילת יום העבודה הבא.

חיות הייטק וחטטני קרביים אלקטרוניות למיניהם יכולים להיכנס במקביל גם אל הגדרות ה- BIOS של המחשב כדי לבחור ולהפעיל את מערך החיסכון המועדף עליהם. מרבית המחשבים מצויידים כיום בהתקני ניהול מתקדמים לשליטה על תצרוכת האנרגיה ומאפשרים לבחור בין "חיסכון מירבי" לבין "אוטומטי". במצב חיסכון מקוצצות עלויות האנרגיה לחצי בהשוואה למצב האוטומטי.

7. מאיזה רקע אתה?

כלל ברזל בעולם המסכים האלקטרוניים קובע כי צריכת החשמל גבוהה יותר ככל שצבע הרקע בהיר יותר: מסך לבן בוהק הוא שואב האנרגיה הגדול ביותר, רקע שחור משחור הוא החסכוני ביותר.

אותם דברים אמורים גם לגבי ערכי הבהירות שלפיהם מכוונן המסך: תמונה בהירה יותר מביאה עימה חשבון חשמל מנופח יותר, ובטווח ארוך - גם נזק רב יותר לעיניים.

קרבו את שולחן העבודה אל החלון כדי לנצל טוב יותר את אור היום הטבעי ולחסוך בתאורה מלאכותית. החל משעות בין הערביים מהווה תאורה טבעית רקע טוב למדי עבור מסך שאיננו מכוונן לדרגת הבהירות הגבוהה ביותר. נצלו זאת ועמעמו במידת האפשר את בוהק התמונה בדרגה אחת לפחות.

8. הפרד ומשול!

אביזרי חומרה היקפית שאינם מצויידים בספקי-כוח משל עצמם שואבים את החשמל הנדרש לפעולתם מכניסת ה-USB של המחשב. במידה ומדובר בציוד שאיננו מצוי בשימוש שוטף, בניגוד לעכבר למשל, כדאי לנתק אותו מהמחשב כאשר אין בו צורך.

כנ"ל גם לגבי כרטיסי הרחבה מיותרים: אם למשל המחשב השולחני מצויד בכרטיס טלביזיה מובנה אולם אתם לעולם אינכם צופים בטלביזיה דרך המחשב, פשוט הרחיקו את התוסף מלוח האם.

9. שומר מה?

שומרי מסך הם מסוג הדברים המיותרים ששרדו איכשהו את כל תהפוכות ומהפכות עולם מעבדי-הנתונים ועדיין נמצאים בשימוש יומיומי שוטף אצל חלק לא מבוטל מהמשתמשים. למעשה מדובר בלא יותר מעלוקת משאבים מיותרת מזמנים עברו, בהם עוד נשקפה סכנת חיים ממשית לפיקסלים הרגישים שנטו להישרף מפעם לפעם כתוצאה מחוסר מעש.

מי שעדיין לא מסוגל לוותר על כל אותם חלונות מתעופפים וקוביות תלת-מימדיות המשתלטים על הצג ומרקדים לאידו של המחשב הנטוש, מתבקש להפנים את העובדה שלא יקרה כלום אם ינטרל לחלוטין את הצעצוע הממש ממש לא הכרחי הזה. אגב, במסכים שטוחים מדובר ממילא בפעולה מיותרת לחלוטין, שכן הטכנולוגיה עצמה שונה במהותה.

10. אז כמה?

כדי לסבר את האוזן נסיים במספר נתונים מעניינים אודות המחיר שגובה האינטרנט מכולנו. פרסמו אותם מדעני המכון האקולוגי של גרמניה, שבשיתוף פעולה עם אנליסטים מקבוצת "גארטנר", חישבו ומצאו:

- שחיפוש אחד ב"גוגל" מפעיל שרשרת פעולות הצורכות אנרגיה שוות ערך לצריכתה של נורת חיסכון אחת במשך שעה שלמה,
- שהאנרגיה המושקעת בתיפעולה השוטף של דמות וירטואלית בעולם הוירטואלי מקבילה לאנרגיה שמוציא ברזיליאני עירוני ממוצע בחייו האמיתיים,
- ושצריכת החשמל הכוללת של האינטרנט יוצרת בשורה התחתונה את אותה כמות גזים רעילים שיוצרת התעבורה האווירית בעולם כולו.

תשאלו מה עניין אינטרנט לגזים רעילים? ובכן, החשמל מיוצר בתחנות כוח המופעלות בעיקר על-ידי פחם הפולט לאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן בתהליך הבערתו. המולקולות הזעירות של הגז אוצרות חום ומשחררות אותו ברגע שהן באות במגע עם מולקולות אחרות. זהו תהליך שכיח למדי ואחד האחראים הישירים לאפקט החממה של כדור-הארץ: 22% מהגזים הרעילים שמייצר האדם כיום הם דו-תחמוצת הפחמן, CO2 בהגדרתו המדעית.

המחשב האישי, "ידידו הטוב ביותר של האדם", מאפשר לבעליו נוחות, זמינות ויעילות במימדים שרק לפני עשור או שניים עוד נתפשו כמדע בדיוני, אולם לכך יש תג מחיר המשפיע ישירות לא רק על הכיס הפרטי, כי אם גם על איכות הסביבה. התנהגות מחושבת ומודעת הן לצרכינו האישיים והן לעתידנו כחברה אנושית היא לא רק חובתנו המוסרית, אלא גם זכותנו לעצמנו כבני אדם. רצוי וכדאי שנשתמש בזכות זו כולנו, לטובת כולנו.